הקדמה – בית משפט העליון
בית המשפט העליון נמצא בראש מערכת השיפוט בישראל, ויש רק אחד כזה, בירושלים.
פועל בשני תפקידים: א – בית משפט עליון לערעורים. ב – בג”צ.
בדיונים יושבים בין 1 ל-11 שופטים, בהתאם לחשיבות העניין. פסיקתו מחייבת את כל בתי המשפט האחרים.
תפקיד ראשון – בית משפט עליון: מתפקד כערכאה שנייה ושלישית. בית משפט לערעורים על פסקי דין שניתנו ב”שלום” וב”מחוזי”. אם “העליון” עוסק בערעור על משפט שהתחיל ב”מחוזי”, הרי שהוא מהווה ערכאה שנייה. אם “העליון” עוסק בערעור על משפט שהתחיל ב”שלום”, והמשיך בערעור ל”מחוזי”, הרי שהוא מהווה ערכאה שלישית.
תפקיד שני – בג”צ (בית משפט גבוה לצדק): פועל בעניינים של האדם מול רשויות השלטון. כל אדם יכול לעתור לבג”צ כנגד עוול שנעשה לדעתו על ידי אחת מרשויות השלטון. בג”צ משמש ערכאה ראשונה ואחרונה בתיקים שבהם הוא מטפל. בג”צ פועל בדרך של הוצאת צווים, ובמקרה הצורך מורה לרשויות השלטון מה לעשות. הצווים הם (על התלמיד לרשום בהגדרה לפחות 2 דוגמאות לצווים): צו על תנאי, שמורה למשיבה להתייצב מול בג”צ ולנמק את החלטתה; צו ביניים, שמורה למשיבה להקפיא את ההליכים שלה כדי לא לגרום נזק בלתי הפיך; צו החלטי, שניתן בסיום הדיון ומשמעותו שבג”צ קיבל את העתירה, וייתן הוראה למשיב כיצד לפעול; צו עשה/לא תעשה, שנותן הוראות ביצוע למשיב, וזאת לאחר עתירה שהתקבלה.
בג”צ – הגדרה
פועל בעניינים של האדם מול רשויות השלטון. כל אדם יכול לעתור לבג”צ כנגד עוול שנעשה לדעתו על ידי אחת מרשויות השלטון. בג”צ משמש ערכאה ראשונה ואחרונה בתיקים שבהם הוא מטפל.
בג”צ פועל בדרך של הוצאת צווים, ובמקרה הצורך מורה לרשויות השלטון מה לעשות. הצווים הם (הערה: על התלמיד לרשום בהגדרה לפחות סוג אחד של צו כזה): צו על תנאי, שמורה למשיבה להתייצב מול בג”צ ולנמק את החלטתה; צו ביניים, שמורה למשיבה להקפיא את ההליכים שלה כדי לא לגרום נזק בלתי הפיך; צו החלטי, שניתן בסיום הדיון ומשמעותו שבג”צ קיבל את העתירה, וייתן הוראה למשיב כיצד לפעול; צו עשה/לא תעשה, שנותן הוראות ביצוע למשיב, וזאת לאחר עתירה שהתקבלה.
בג”צ מהווה את ההגנה הכי חזקה של האזרח הקטן מול רשויות השלטון של המדינה.
עותר ומשיב
אדם שפונה לבג”צ נקרא “עותר”. פנייה לבג”צ נקראת עתירה.
הגורם השלטוני שנגדו מכוונת העתירה מכונה “משיב”.
כלומר, אין כאן משפט רגיל – אדם כלשהו טוען טענה נגד הגורם השלטוני, ובג”צ דורש מאותו גורם שלטוני להשיב לטענה.
בסופו של התהליך מקבל בג”צ החלטה.
סמכויות ותפקידי בג"צ
ב”חוק יסוד: השפיטה” מוגדרות הסמכויות של בית המשפט העליון בתפקידו כ”בית דין גבוה לצדק”.
בסעיף 15 (ג) כתוב: “בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בענינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר.”
כלומר, החוק מדגיש את חשיבותו של בג”צ בתור הגוף השלטוני הבכיר שאמור להעניק צדק לתושבי ישראל. גם שמו של בג”צ, וגם סעיף זה בחוק, מגדירים את בג”צ כאחראי הבכיר על קיום הצדק בישראל.
בסעיף 15 (ד) מעניק החוק סמכות לבג”צ להתערב בהחלטותיהן של הרשות המבצעת והרשות המחוקקת, אם הן פועלות בניגוד לחוק, ולהתערב בהחלטותיהם של בתי משפט אחרים, אם הם פעלו בניגוד לחוק.
לסיכום, החוק מגדיר את עליונותו של בג”צ ביחס לכל רשויות השלטון האחרות בישראל בנוגע לקביעת צדק ובנוגע לקיום שלטון החוק.
בג”צ יכול להוציא צו על תנאי למוסד הציבורי שנגדו הוגשה העתירה (המשיב). צו על תנאי פירושו שהמשיב צריך להשיב לבג”צ (תוך פרק זמן מסוים) תשובה מנומקת לגבי הטענה שהועלתה בעתירה.
אם העתירה עוסקת בהחלטה שלטונית שעלולה להיות בלתי הפיכה, כמו למשל הריסת בית, יכול בג”צ להוציא צו ביניים עד גמר הטיפול בעתירה. צו הביניים אוסר על אותו מוסד ציבורי לנקוט צעד כלשהו בעניין עד החלטת בג”צ.
צו מוחלט פירושו החלטה סופית של בג”צ בעניין העתירה, לאחר דיון במעמד שני הצדדים. בג”צ יכול לדחות את העתירה, או לקבל את העתירה. במקרה של קבלת העתירה, בג”צ יחייב את המוסד הציבורי (המשיב) ב”צו עשֵה” או “צו אל תעשה”. כלומר בג”צ ייתן למוסד השלטוני הוראה לבצע החלטה מסוימת, או לא לבצע החלטה מסוימת.
דוגמה להחלטת בג”צ – בג”צ אליס מילר (1994)
אליס מילר עתרה לבג”צ נגד שר הביטחון, בטענה שהיא לא התקבלה למבדקים לקורס טיס בגלל היותה אישה.
כלומר, אליס מילר היא העותרת, ושר הביטחון הוא המשיב, בתוקף תפקידו כאחראי הבכיר על הצבא.
ראשית, בג”צ השתכנע שאליס מילר פנתה לגורמים שונים בצה”ל, וניסתה לקדם את העניין, אחרת בג”צ היה דוחה את העתירה על הסף, בנימוק שהעותר לא מיצה את כל ההליכים מול אותו מוסד ציבורי.
לאחר מכן הוציא בג”צ צו על תנאי לשר הביטחון בדרישה לקבל הסבר מנומק מדוע מילר לא התקבלה למבדקים לקורס טיס.
לבסוף נערך דיון ושופטי בג”צ קיבלו את העתירה, בנימוק שאי קבלת נשים לקורס טיס רק משום היותן נשים מהווה אפליה.
בג”צ הוציא “צו עשה” לצבא ובו הוראה לקבל את אליס מילר למבדקים, ולתת לה סיכוי שוויוני להתקבל לקורס.
ביקורת שיפוטית
ביקורת של בתי המשפט על רשויות השלטון האחרות, במסגרת יחסי האיזון והבקרה המתקיימים בהפרדת רשויות: לגבי הרשות המחוקקת מדובר בדרישה לשנות חוקים שמחוקקת הכנסת, אם הם סותרים חוקי יסוד, ולגבי הרשות המבצעת מדובר בדרישה לשנות החלטות שהתקבלו או לשנות חקיקת משנה, אם הן סותרות חוקי יסוד.
הביקורת נעשית ברובה המכריע על ידי בג”צ. מאז “המהפכה החוקתית” ב-1995, מתבטאת הביקורת השיפוטית של בג”צ בפסילת חוקים הסותרים חוקי יסוד, והדבר מצוי במחלוקת משפטית, פוליטית וציבורית קשה.
אקטיביזם שיפוטי
האקטיביזם השיפוטי בישראל מתבטא בהרחבת הפרשנות של בג”צ כאשר הוא בוחן החלטות של הממשלה או חוקים של הכנסת, וכל זאת בהתאם למהפכה החוקתית. אקטיביזם שיפוטי זה נתון במחלוקת משפטית, פוליטית וציבורית קשה.
דוגמה לאקטיביזם שיפוטי
תושבי שדרות עתרו לבג”צ כדי שיחייב את הממשלה להציב מיגוניות בכל רחבי העיר, בגלל ירי הקסאמים.
היו שופטים שטענו כי בית המשפט לא צריך להתערב בנושא זה, משום שזו החלטה מבצעית, כספית ומקצועית של הממשלה.
היו שופטים שטענו כי מדובר בעניין של חיים ומוות, ולכן השופטים צריכים לחייב את הממשלה להציב את המיגוניות. התערבות בג”צ בהחלטה כזו מהווה אקטיביזם שיפוטי.