תפקידי הכנסת

  • פיקוח וביקורת

    הכנסת מפקחת על הממשלה (הרשות המבצעת) ומבקרת את פעולותיה. היא עושה זאת בעיקר באמצעות האופוזיציה המפקחת על הממשלה, באמצעות דיונים במליאת הכנסת, באמצעות דיונים בוועדות הכנסת, באמצעות אישור תקציב המדינה, באמצעות הגשת שאילתות המופנות לשרים בממשלה ועוד.
  • חוק התקציב

    פיקוח על התקציב הוא למעשה פיקוח ובקרה על חלוקת המשאבים במדינה. הכנסת מאשרת את תקציב המדינה פעם בשנה (ולעתים שנתיים), ואם אין רוב לתקציב, אז הממשלה נופלת. תקציב המדינה ואישורו על ידי הכנסת, מאפשר לכנסת לפקח ולבקר את הממשלה בנוגע לחלוקת הכסף וקביעת סדרי עדיפות. התקציב כולל הקצאות כספים רק לגופים שנמצאים תחת אחריות הממשלה, להוציא מקרים חריגים.
  • הקמת ממשלה (כינון הממשלה)

    הכנסת עורכת הצבעה בכדי לאשר את הקמת הממשלה החדשה. מכיוון שהממשלה מתבססת על קואליציה של מרבית חברי הכנסת, הרי שיש לה רוב אוטומטי בכנסת לאישור הקמתה. הפלת הממשלה (הצבעת אי אמון) בשיטת ממשל פרלמנטרית, הפרלמנט מאשר את הקמת הממשלה, והפרלמנט יכול גם להפיל את הממשלה בהצבעת אי אמון. בכנסת שלנו דרוש רוב מוחלט של 61 חברי כנסת בהצבעת אי אמון. לפי התיקון משנת 2014 ל"חוק יסוד: הממשלה" (סעיף 28 ב'), הצבעת אי אמון יכולה להתקבל רק אם הכנסת מאשרת ממשלה חלופית אחרת.
  • ייצוג האזרחים

    חברי הכנסת מייצגים את אזרחי המדינה. אמנם הם נבחרו כחלק ממפלגה המייצגת ציבור בוחרים, לעתים ציבור מסוים, אבל כל חבר כנסת צריך לראות עצמו כאילו הוא מייצג כל אזרח ואזרח. לדוגמה, אם הנכים מפגינים כדי שיעלו להם את גובה קצבת הנכות, הרי שכל חברי הכנסת צריכים לראות את עצמם כמי שמייצגים את הנכים ואחראים לבחון את טענותיהם.
  • רשות מכוננת

    אחד התפקידים המרכזיים של הכנסת הוא לכונן חוקה. עד היום הכנסת לא עשתה זאת, ולכן היא עדיין מוגדרת כרשות מכוננת. במקום חוקה מעדיפה הכנסת לחוקק חוקי יסוד: חוקים מיוחדים שמעמדם מעל לחוקים הרגילים, וכל חוק יסוד עוסק בנושא מסוים שהיה צריך להופיע בחוקה. בית המשפט העליון קבע כי כל כנסת רשאית לכונן חוקה, למרות שבמגילת העצמאות נכתב כי אסיפת הנבחרים תכונן חוקה, ולאחר מכן יוקמו שלטונות נבחרים וסדירים.
  • רשות מחוקקת

    התפקיד המרכזי של הכנסת הוא לחוקק חוקים – רק הכנסת רשאית לחוקק חוקים. חוקי הכנסת מחייבים את כל תושבי המדינה, והם עוסקים בכל הנושאים שקיימים. באופן מעשי כנסת ישראל אינה מוגבלת בצורה מספקת מבחינת אופי החקיקה ומבחינת תוכן החוקים. בית המשפט העליון בתפקידו כבג"צ רשאי להתערב ולפסול חוקים, או לדרוש לשנותם, אבל הוא יכול לעשות זאת רק כאשר פונים אליו, ובכל מקרה סמכויות בג"צ מול הכנסת אינן מוסדרות בחוק בצורה מספיק ברורה וראויה.

שני סוגים של הצעות חוק

הצעת חוק פרטית 
הצעת חוק שיוזמים חברי כנסת, והיא צריכה לעבור שלב הצבעה נוסף שנקרא קריאה טרומית, לפני הקריאה הראשונה.
הצעת חוק פרטית מוגשת לאישור יו”ר הכנסת וסגניו, לפני הבאתה לקריאה טרומית במליאת הכנסת.

הצעת חוק ממשלתית
הצעת חוק שיוזמת הממשלה, והיא אינה צריכה לעבור קריאה טרומית (הממשלה רק יוזמת, לא מחוקקת).
הצעת חוק ממשלתית מוגשת לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה, לפני הבאתה לקריאה ראשונה במליאת הכנסת.

הערה
שני הסוגים של הצעות חוק לא מופיעים במיקוד, אבל לא ניתן להבין את הליך החקיקה בכנסת בלי להבין את שני הסוגים.

הליך קבלת חוק בכנסת

הליך קבלת חוק עובר שלושה שלבים של הצבעות ודיונים (לא כולל קריאה טרומית). מתקיימים דיונים רבים לגבי הצעת החוק (במליאת הכנסת או בוועדות הכנסת), ובסוף הדיונים יש הצבעה (כל הצבעה במליאת הכנסת נקראת קריאה).

  • קריאה טרומית היא הצבעה במליאת הכנסת על הצעת חוק פרטית שהוגשה על ידי חבר כנסת, ואושרה לפני כן על ידי נשיאות הכנסת. אם יש רוב, ההצעה עוברת לוועדת הכנסת המתאימה, ושם יערכו אותה לקראת ההצבעה בקריאה ראשונה. הצעת חוק ממשלתית פטורה מהשלב של קריאה טרומית, ובמקום זה נערכת הצבעה בוועדת השרים לענייני חקיקה.
  • בקריאה ראשונה מצביעים על הצעת החוק במליאת הכנסת. אם יש רוב, הצעת החוק עוברת לוועדת הכנסת המתאימה כדי שזו תדון ותערוך שינויים לפי מידת הצורך. בוועדת הכנסת רשאי כל חבר כנסת שחבר בוועדה לצרף הסתייגות על סעיפי הצעת החוק השונים. בתום הדיונים בוועדה, מעבירים את הצעת החוק לקריאה שנייה במליאת הכנסת.
  • בקריאה שנייה מצביעים במליאת הכנסת בנפרד על כל סעיף של הצעת החוק ועל כל הסתייגות של חבר כנסת מן הוועדה. אם סעיף מסוים לא עבר, ההצעה חוזרת לוועדה כדי לתקן את אותו סעיף. ברגע שהכנסת אישרה את כל סעיפי החוק, עוברים מיד לקריאה שלישית.
  • בקריאה שלישית מצביעים במליאת הכנסת על החוק כולו. אם יש רוב, הרי שהחוק מאושר. לאחר אישור החוק עוברים לחתימות: על כל חוק שאושר חותמים רוה”מ, נשיא המדינה והשר האחראי. לאחר החתימות מפרסמים את החוק בעיתון של המדינה שנקרא “רשומות”. לאחר הפרסום החוק נכנס לתוקף, אלא אם נקבע בחוק עצמו שהתוקף יתחיל במועד מאוחר יותר.
Scroll to Top