הרשות המחוקקת (הכנסת)
הרשות המחוקקת בישראל נקראת הכנסת, וברוב מדינות העולם נקראת הפרלמנט.
הרשות המחוקקת מהווה את בית הנבחרים, ושם יושבים נציגי הציבור. נציגי הציבור אמורים לייצג את אזרחי ישראל, כלומר את עמדותיהם בכל מיני נושאים.
תפקידה העיקרי הוא לחוקק חוקים, ובנוסף היא גם מוסמכת לכונן חוקה.
כמו כן, הממשלה קמה מתוך הכנסת, והכנסת היא זו שמאשרת את הקמת הממשלה, ויכולה גם להפיל את הממשלה.
הכנסת משמשת גם כמנגנון פיקוח וביקורת על עבודת הממשלה והרשות המבצעת, וזאת באמצעות אישור תקציב המדינה פעם בשנה, הגשת שאילתות, פעילות בוועדות הכנסת השונות, נשיאת נאומים במליאת הכנסת ועוד.
הכנסת גם בוחרת בעלי תפקידים בכירים כמו נשיא המדינה ומבקר המדינה.
הסיעות (המפלגות) המהוות רוב בכנסת (יותר מ-60 חברי כנסת), ומתוכן מורכבת הממשלה.
הקואליציה מבוססת על הסכמים קואליציוניים בין הסיעות השונות.
הסיעות שאינן מרכיבות את הממשלה ומהוות את המיעוט בכנסת (פחות מ-60 חברי כנסת).
האופוזיציה מבקרת ומפקחת את עבודת הממשלה באמצעות השתתפות בוועדות הכנסת, הגשת שאילתות, השתתפות בוועדות הכנסת השונות, והאפשרות להיות חלופה לממשלה הקיימת (כלומר, להפוך בעצמה לרוב בכנסת בעתיד).
סיעה, רשימה ומפלגה
כדי להתמודד ולהיבחר לכנסת צריך להקים מפלגה.
לכל מפלגה יש מוסדות שונים וסניפים ברחבי הארץ, ולעתים המפלגה מונה עשרות אלפי אנשים.
כל מפלגה בוחרת את רשימת המועמדים שלה לכנסת (וזו “הרשימה” או “רשימת המועמדים”).
המועמדים שנבחרו לכנסת מהווים את הסיעה. לדוגמה, 30 חברי מפלגת הליכוד בכנסת מהווים למעשה את סיעת הליכוד.
המְלִיאָה היא אולם הדיונים הראשי של הכנסת, ולא תמיד נוכחים בה כל חברי הכנסת.
במליאה רשאים לשבת כל 120 חברי הכנסת, ושם מתקיימות ההצבעות על כל שלב חקיקה.
במליאה דנים בהצעות לסדר היום, שאילתות, הצעות חוק, הצעות אי אמון בממשלה ועוד.
עיקר העבודה המעשית נעשה בוועדות הכנסת השונות. יש 12 ועדות קבועות שמחולקות לפי תחומים, וכל ועדה עוסקת בתחום מוגדר. ברוב הוועדות יושבים 15 ח”כ, להוציא מקרים מיוחדים של 17 או 19 ח”כ, וזאת כדי לייעל את עבודת הכנסת.
הרכב הוועדה כולל רוב של חברי כנסת מן הקואליציה ומיעוט של חברי כנסת מן האופוזיציה.
בוועדות דנים בהצעות חוק, בבדיקת התקנות שהותקנו ע”י הרשות המבצעת (חקיקת משנה), דנים בנושאים המעסיקים את הציבור, דנים בנושאים שהופנו לממשלה והיא העבירה אותם לדיון בכנסת, וגם בבקשות של אזרחים שהועברו לכנסת ולממשלה. הוועדות יכולות לזמן לדיונים מומחים ובעלי תפקידים כמו היועץ המשפטי לממשלה, מפכ”ל המשטרה, אנשי עסקים וכדומה. (בהגדרה צריך לדעת 2 דוגמאות מתוך סוגי הדברים שבהם עוסקת כל ועדה).
כל חבר כנסת רשאי להפנות שאלה לשר מסוים בממשלה בנוגע לתחום אחריותו של השר.
השר חייב להשיב תוך זמן קצר על השאלה בפני מליאת הכנסת.
כך נוצר מצב שתפקודו של השר בנושא מסוים עולה לסדר היום הציבורי, והציבור יכול לבחון זאת.