מנגנוני פיקוח וביקורת
מנגנוני פיקוח וביקורת הם מוסדות שתפקידם הוא לפקח על רשויות השלטון השונות, ולהעביר ביקורת עליהן.
מנגנוני פיקוח וביקורת מוסדיים (פורמליים)
הגדרה: מנגנוני פיקוח וביקורת מוסדיים (פורמליים) הם מוסדות פיקוח וביקורת שלטוניים שתפקידם וסמכויותיהם מעוגנים בחוק ספציפי וברור. הם מפקחים ומבקרים את מוסדות השלטון באופן רשמי, והם פועלים מטעם רשויות השלטון עצמן. מדובר בפרלמנט (הכנסת), מבקר המדינה, בתי המשפט וכדומה. הם מפקחים ומבקרים באמצעות קביעת חוקים, פרסום דו”חות ביקורת, מתן הנחיות וכדומה.
היועץ המשפטי לממשלה
נחשב לאחד התפקידים החשובים ביותר בישראל – היועץ צריך להיות בעל כישורים דומים לשופט בית משפט העליון. הוא מתמנה לתפקיד על ידי הממשלה, אך זהו אינו תפקיד פוליטי. היועץ צריך לפעול באופן עצמאי ובלתי תלוי בממשלה, למרות שהממשלה היא זו שמינתה אותו.
תפקידי היועץ המשפטי לממשלה הם:
היועץ נמצא מעל הפרקליטות הראשית, והוא זה שקובע האם להגיש כתב אישום לבית משפט נגד חשוד בעבירה. בדרך כלל היועץ יתערב במקרים של אנשי ציבור בכירים, או במקרים מורכבים מבחינה משפטית.
היועץ אחראי לכך שפעולות הרשות המבצעת ייעשו לפי החוק, והוא זה שמייעץ לראש הממשלה ולשרים במקרים בהם נדרשת חוות דעת משפטית, למשל בהכנת הצעות חוק. למרות שהדבר לא קבוע בחוק, הרי שחוות דעת של היועץ נחשבת כמחייבת.
היועץ מייצג את המדינה בבית המשפט כאשר מוגשות נגדה תביעות אזרחיות, מנהליות, או בתחום יחסי עבודה. לדוגמה, אם עותרים לבג”צ נגד החלטת ממשלה (כמו עסקת שליט), אז היועץ המשפטי יגן בבג”צ על החלטת הממשלה.
מבחינת פיקוח וביקורת, היועץ אמור להתריע על כל החלטה או פעולה שנוגדת את החוק או את כללי המִנְהַל התקין.