למה מדינת ישראל דואגת לרוב יהודי?
מדינת ישראל היא מדינה יהודית. זה אומר שהיא רוצה לשמור על כך שרוב האנשים שחיים בה יהיו יהודים. למה זה חשוב לה? כי אם יש רוב יהודי – המדינה תוכל לשמור על האופי היהודי שלה, גם בסמלים, בחוקים ובחגים.
אחת הדרכים לשמור על רוב יהודי היא דרך חוק שנקרא חוק השבות. לפי החוק הזה, כל יהודי בעולם יכול לבוא לישראל ולקבל אזרחות ישראלית. לא משנה מאיפה הוא, או אם היה פה לפני – ברגע שהוא יהודי, הוא יכול להפוך לאזרח. זה מראה שמדינת ישראל לא שייכת רק למי שכבר גר כאן, אלא לכל היהודים בכל מקום בעולם.
“מדינת ישראל תהיה פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות”
מהו חוק השבות?
חוק השבות הוא חוק במדינת ישראל שקובע שלכל יהודי בעולם יש זכות לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית באופן אוטומטי. לפי החוק, לא צריך לעמוד בתנאים מיוחדים – מספיק להיות יהודי, כלומר מי שנולד לאם יהודייה או התגייר. החוק נחקק בשנת 1950, והוא מבטא את הקשר בין מדינת ישראל לעם היהודי בתפוצות. מטרתו היא לאפשר לכל יהודי למצוא בית בטוח במדינת ישראל, במיוחד אחרי שנות רדיפה, פרעות והשואה. החוק מבטא את הרעיון שמדינת ישראל אינה רק מדינה של היהודים החיים בה, אלא של העם היהודי כולו.
מה הקשר בין מדינת ישראל ליהודים בתפוצות?
בתפוצות (כלומר, מחוץ לישראל), חיים הרבה מאוד יהודים. גם הם חשובים למדינת ישראל. ולכן, יש קשר מיוחד ביניהם. את הקשר הזה אפשר לראות כבר ב־מגילת העצמאות שכתובה בה הבטחה: מדינת ישראל תהיה פתוחה לעלייה מכל מקום, ותזמין את כל היהודים להצטרף אליה.
אם מישהו לא רוצה לעלות, המדינה מבקשת שיביע סולידריות – שיראה שהוא מחובר אליה, תומך בה, עוזר לה אולי בכסף או בפרויקטים כמו חינוך, ביקורים, או שימור השפה והתרבות היהודית.
איך מדינת ישראל עוזרת ליהודים בתפוצות?
מדינת ישראל לא רק מזמינה יהודים לבוא, היא גם עוזרת להם כשהם צריכים:
היא מפעילה מוסדות רשמיים שמחזקים את הקשר עם יהודי התפוצות.
לדוגמה: הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית, שר העלייה והקליטה.היא מקצה משרדים מיוחדים בממשלה – כמו שר לענייני התפוצות או שר לקליטה.
היא עזרה בעבר ליהודים ממדינות שונות לעלות לארץ – כמו מבצע עליית יהודי אתיופיה, עיראק ותימן.
יש אפילו חוקים מיוחדים שמאפשרים למדינה לטפל בפושעים שפגעו ביהודים גם אם זה קרה מחוץ לישראל (כמו החוק על עשיית דין בנאצים).
מהו חוק עשיית דין בנאצים ובעוזריהם?
חוק עשיית דין בנאצים ובעוזריהם הוא חוק מיוחד שנחקק בישראל בשנת 1950, כדי לאפשר העמדה לדין של פושעי נאצים ושל מי שעזרו להם בזמן השואה, גם אם הפשעים בוצעו מחוץ לישראל ולפני קום המדינה. החוק קובע שמדינת ישראל רואה את עצמה מוסמכת לשפוט כל אדם שפגע בעם היהודי בזמן השואה – גם אם האדם אינו אזרח ישראלי וגם אם הפשע לא התרחש בישראל. החוק הזה מבטא את הקשר העמוק בין מדינת ישראל לבין העם היהודי כולו, ומראה שלמדינה יש אחריות כלפי היהודים גם מחוץ לגבולותיה. אחת הדוגמאות המפורסמות לשימוש בחוק זה הייתה במשפטו של אדולף אייכמן, קצין נאצי בכיר, שהובא לישראל ונשפט על פשעיו.
איך יהודי התפוצות עוזרים למדינת ישראל?
גם ליהודים שחיים מחוץ לישראל יש מחויבות כלפי המדינה. הנה כמה דוגמאות:
תמיכה פוליטית: לובי יהודי במדינות כמו ארה”ב פועל למען ישראל ומנסה להשפיע על מנהיגים שיתמכו בה.
תמיכה כספית: יהודים רבים תורמים כסף למדינת ישראל – לבנייה, לחינוך, לרווחה ולביטחון.
זהות וחיבור רגשי: יהודים רבים בעולם מרגישים מחוברים לישראל, רואים בה את הבית הלאומי שלהם
(סיפור יהונתן פולארד (נאמנות כפולה).חינוך והסברה: יש פרויקטים כמו “תגלית” שמזמינים צעירים יהודים מחו”ל לבקר בישראל כדי להתחבר למדינה ולעודד עליה אליה.
על מה יש הסכמות ועל מה יש ויכוחים?
🔹 מה מוסכם?
כולם מסכימים שצריך לחזק את הקשר עם היהודים בתפוצות.
יש הסכמה על כך שישראל עוזרת כשצריך, ומקבלת בשמחה תרומות וכספים מהתפוצות.
🔸 מה שנוי במחלוקת?
סוגיית הגיור: מדינת ישראל מכירה רק בגיור אורתודוקסי, אבל בתפוצות יש גם גיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. זה יוצר בעיות בבואם של המתגיירים הרפורמים להתחתן ברבות בישראל. הרבנות לא מכירה בגיור רפורמי.
תפילה שוויונית בכותל: בתפוצות נשים מתפללות בצורה שוויונית, ובישראל זה לא תמיד מתקבל.
השאלה האם יהודים בתפוצות צריכים להתערב בנושאים ביטחוניים ומדיניים של מדינת ישראל. מצד אחד הם לא גרים פה, מצד שני הם תורמים כסף ואכפת להם.