המעמד המשפטי של מגילת העצמאות – הגדרה
מגילת העצמאות איננה חוק. כלומר, מעמדה לא מחייב מבחינה משפטית.
בכל זאת יש לה מעמד משפטי מיוחד, ובעיקר מעמד ערכי, ציבורי ופוליטי חשוב בתור מסמך מכונן המעיד על העקרונות והערכים של המדינה, ולכן המחוקקים והפוליטיקאים הבכירים מנסים לפעול לפי רוח המגילה. רוב הציבור רואה במגילת העצמאות את “האני מאמין” של מדינת ישראל.
בנוסף, אם לשופטים בבית משפט אין חוק מפורש לגבי עניין מסוים שנדון, הרי שהם רשאים להסתמך על עקרונות המגילה.
מעמדה המשפטי של מגילת העצמאות התחזק מאז נחקקו ב-1992 שני חוקי היסוד העוסקים בזכויות אדם, שם נקבע כי זכויות האדם בישראל יכובדו ברוח העקרונות של מגילת העצמאות.
דוגמאות להסתמכות של שופטים או של היועץ המשפטי לממשלה על מגילת העצמאות
אישור מגורים בקציר גם לערבים
החלטת בג”צ מסתמכת על עקרון השוויון שמופיע במגילת העצמאות.
בג”צ קבע כי ההחלטה שלא לשווק קרקע ביישוב קציר לבני הזוג עאדל ואימאן קעדאן, רק משום היותם ערבים, מנוגדת
לעיקרון השוויון שמופיע במגילת העצמאות.
קבלת אישה למועצה הדתית בירוחם
החלטת בג”צ מסתמכת על עקרון השוויון במגילת העצמאות.
בג”צ קבע כי ההחלטה של שר הדתות לבטל את בחירתה של לאה שקדיאל למועצה הדתית בירוחם, רק משום היותה אישה,
מנוגדת לעיקרון השוויון שמופיע במגילת העצמאות.
קרקעות בבעלות קק”ל ישווקו גם ללא יהודים
חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה על סמך עקרון השוויון שמופיע במגילת העצמאות.
מני מזוז קבע כי המדיניות של “קרן קיימת לישראל” להחכיר (להשכיר) אדמות רק ליהודים מנוגדת לעיקרון השוויון
שמופיע במגילת העצמאות.