מהו מיעוט?
מיעוט הוא קבוצה של אנשים שחיים בתוך מדינה שבה יש רוב של אנשים שונים מהם. המיעוט שונה מהרוב בדברים כמו דת, שפה, תרבות, מוצא לאומי או אתני. לפעמים הדברים האלו הם מלידה (כמו דת או לאום), ולפעמים הם נרכשים (כמו שפה או תרבות).
במדינת ישראל בערך 20% מהאוכלוסייה אינם יהודים: רובם ערבים מוסלמים, ויש גם ערבים נוצרים, ערבים דרוזים וצ’רקסים.
הבדווים הם תת-קבוצה בתוך הערבים המוסלמים. הצ’רקסים אינם ערבים, אבל הם מוסלמים מבחינה דתית.
לכל מיעוט יש ייחוד משלו מבחינה לאומית, אתנית, תרבותית, לשונית ודתית.
מדינת ישראל התייחסה בחיוב לקבוצות המיעוט כבר במגילת העצמאות
- בפסקה 13 כתוב שמדינת ישראל “תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת גזע ומין.” כלומר, המדינה מדגישה את רצונה לממש את זכויות האדם של מי שמשתייך לקבוצות המיעוט.
- בהמשך פסקה 13 כתוב “תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות.” זוהי כבר זכות מיעוט קבוצתית ברורה בתחום הדת.
- בפסקה 15 יש פנייה “לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על השלום וליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים.” זהו מתן זכות למיעוט הערבי לקבל נציגות יחסית במוסדות השלטון, ובנוסף ניסיון לחזק את תחושת השייכות של הערבים.
המעמד האזרחי של המיעוטים בישראל
כל בני המיעוטים בישראל זוכים לאזרחות, ומעמדם האזרחי שווה לזה של היהודים. הם מקבלים זכויות פרט בדיוק כמו היהודים.
יש חוקים ספציפיים שמטרתם להגן על היחס השוויוני כלפי מיעוטים, כמו החוק האוסר על אפליה במקומות העבודה. המיעוטים בישראל מקבלים סיוע כספי מהמדינה ויש להם אפשרויות רבות לבטא את הזהות הייחודית שלהם, כפי שנראה בדוגמאות הבאות.