חוק האזרחות – הגדרה
חוק האזרחות הוא החוק הקובע את האפשרויות והתנאים לקבלת אזרחות ישראלית.
לחוק יש מטרה מרכזית של שמירת רוב יהודי במדינת ישראל, ולכן האפשרויות והתנאים מקנים עדיפות ברורה לבני הלאום היהודי בקבלת אזרחות ישראלית.
החוק קובע 7 תנאים שונים או אפשרויות שונות לקבלת אזרחות ישראלית, ובהם מכוח שבות (לפי חוק השבות), מכוח לידה לאזרחים ישראלים, מכוח ישיבה בישראל, מכוח אימוץ, מכוח התאזרחות ומכוח הענקת אזרחות על ידי שר הפנים.
אזרח – הגדרה
אזרח הוא מי שיש לו מעמד חוקי במדינה. האזרחות מבטאת את הקשר בין האדם לבין המדינה.
לאזרח יש זכויות וחובות כלפי המדינה, בראש ובראשונה המדינה חייבת להגן על האזרח. בין החובות אפשר לציין את ההשתתפות הפוליטית, תשלום מיסים והתגייסות להגנת המדינה בעת הצורך, ובין הזכויות אפשר לציין הצבעה בבחירות בכלליות, כניסה ויציאה מן הארץ, זכויות חברתיות ועוד.
קיימות שבע אפשרויות (או שבעה תנאים) בחוק האזרחות בישראל, כדי לקבל אזרחות ישראלית:
הערה
לא צריך לדעת כל אפשרות כזאת בפירוט רב, אבל צריך לזכור מספר אפשרויות כחלק מן ההגדרה של חוק האזרחות.
כל יהודי שעולה לישראל מקבל אזרחות ישראלית, וגם היהודים שחיו כאן לפני חקיקת חוק השבות היו זכאים לאזרחות ישראלית על סמך התנאי הזה.
תושבים לא יהודים שחיו במדינת ישראל בזמן מִפְקָד האוכלוסין של נובמבר 1948, קיבלו אזרחות, והילדים שלהם מקבלים גם הם אזרחות. ב-8 בנובמבר 1948 נערך מִפְקָד אוכלוסין כולל במדינת ישראל, והמִפְקָד אִפְשֵר גם למי שאינו יהודי לקבל אזרחות.
מי שנולד בישראל לאזרחים ישראלים יהיה אזרח ישראלי. מי שנולד מחוץ לישראל לאזרחים ישראלים יהיה אזרח ישראלי, אך מי שנולד מחוץ לישראל, אז ילדיו שלו לא יקבלו אזרחות. כלומר, האזרחות נשמרת למשך דור אחד.
לא יהודים שנולדו בארץ לאחר קום המדינה, ולא הייתה להם אזרחות אחרת, והם תושבי ישראל לפחות 5 שנים רצופות עד ליום הגשת הבקשה, יקבלו אזרחות ישראלית, אם הגישו בקשה בהיותם בין גילאי 18–21.
עד שמבינים את הסעיף הזה, כבר עבר גיל 21, והלכה ההזדמנות.
קטין שאומץ לפי “חוק אימוץ ילדים”, ואחד מהוריו היה אזרח ישראלי ביום האימוץ, יקבל אזרחות ישראלית.
אדם שלא נולד בישראל, והוא אינו יהודי, רשאי לבקש אזרחות, אם הוא עומד במספר תנאים כמו שהייה של 3–5 שנים בארץ, ויתור על אזרחות קודמת, ידיעה מסוימת של השפה העברית, מתכוון להשתקע בארץ ועוד. אין חובה להיענות לבקשתו.
שר הפנים רשאי להעניק אזרחות למי שתרם למדינה תרומה משמעותית, ויש בדעתו להשתקע בארץ.